דברי רה"מ נתניהו בכנס הסייבר הבינלאומי באוניברסיטת ת"א

netanyahu DSC 0045bלפני מספר שנים החלטתי לבסס את ישראל כאחת מחמש מעצמות הסייבר בעולם, ואני חושב שאין ספק שאנחנו שם. אך חבר המושבעים בהגנה בסייבר לא מגיע אף פעם להכרעה, וזה אתגר מתמשך.

הגנה בסייבר היא עסק רציני. היא רצינית משתי סיבות: הראשונה היא שזה איום הולך וגדל בכל מקום. משום שכל דבר הופך להיות דיגיטלי, האבחנה בין טכנולוגיה גבוהה לטכנולוגיה נמוכה נעלמת במהירות. ובעוד זה קורה במדינה אחת אחרי השנייה, בתעשייה אחת אחרי השנייה, בתשתית חיונית אחת אחרי השנייה, ובעוד אנו נכנסים לעולם של "האינטרנט של הדברים", הצורך בהגנה בסייבר צומח בקצב מואץ.

זאת בעיה שניצבת בפני כל הממשלות, לא רק בהגנה על הצבאות שלהן, גופי הביטחון שלהן, התשתיות החיוניות שלהן, העסקים שלהן וכל ארגון אחר. השאלה כיצד לגשת לכך היא שאלה שממשלות נאבקות אתה. אנו החלטנו להחיל נוהל שאנו משתמשים בו בצבא כאשר מפוזרים בשטח כוחות רבים ואין אפשרות אמתית לארגן אותם, ואז מחליטים "טוב, אנחנו הולכים לכיוון הזה", וכולם נשמעים להוראה ומתארגנים תוך כדי תנועה.

החלטתנו במקרה הזה הייתה להקים רשות לאומית להגנה בסייבר ואנו מארגנים אותה סביב הסייברנט. כך יש לכולם מידע מאובטח: לממשלה, לארגונים השונים ולעסקים. אנו יכולים לתקשר בצורה מאובטחת והגופים שנמצאים בתוך הסייברנט יכולים לתקשר זה עם זה לא רק כדי להגיב להתקפות אלא כדי למנוע אותן בעזרת התרעות, בעזרת הדרכה, בעזרת הוראה של דוקטרינה מערכתית – במידה שבה אפשר להיות מערכתי בתחום הזה. מידי חודש אנו מתמודדים עם עשרות התקפות סייבר ברמה הלאומית, ובכל רגע נתון, כולל עכשיו, אנו נתונים תחת שתיים-שלוש התקפות ברמה הלאומית שנובעות ממקורות שונים – החשודים המיידיים ואחרים.

הקמנו מערכת משלנו, היא משתנה תדיר, וכמאה חברות גדולות וארגונים הצטרפו לסייברנט. מספר זה הולך וגדל וארגונים נוספים יבואו בעקבותיהם ויצטרפו אלינו. אני מעריך שבסופו של דבר כולם יהיו שם משום שכולם זקוקים לכך.

אנו מוכנים לשתף פעולה עם מדינות אחרות ועם ממשלות אחרות משום שבאופן כללי, ושוב – עם הסתייגויות מסוימות, אנחנו מצליחים יותר ביחד.

הסיבה השנייה שבגינה ההגנה בסייבר היא עסק רציני היא משום שהיא עיסוק משתלם מאוד מכיוון שהיא צומחת במהירות גדולה, ויסלח לי כל מי שעוסק בזה, משום שלעולם לא יהיה פתרון קבוע לזה, לעולם. זה עיסוק שלא יגמֵר. מישהו מכם מבוגר מספיק כדי לזכור את Mad Magazine? זוכרים את Spy vs. Spy (מרגל נגד מרגל)? זה מרגל נגד מרגל, אלא שזה קורה בקצב מהיר מאוד שהולך וגדל כל הזמן. המלחמה על נתח שוק בשוק הנמצא בצמיחה מואצת פתוחה לכל אחד. כמובן שישנן מגבלות מסויימות ודרישות מקדימות כלשהן לכניסה, אך זה יוצר מבחר אין-סופי של חברות.

בישראל קיימות כ-600-700 חברות הזנק, וכל הזמן מצטרפות עוד וחלקן מסוננות החוצה. השוק הזה נמצא בצמיחה מהירה וכדי להצליח בו, צריכים להיות שחקני שחמט, אפילו שחקני בליץ. ישראל מצטיינת בזה, ומשום כך כיום בתחום הזה, זה יתרון גדול להיות מישראל.

אני רוצה לומר מספר מילים בעברית:
[עברית] פעם זה היה חיסרון לומר שאתה בא מישראל. היום כשאתה מדבר על סייבר או על טכנולוגיה מתקדמת זה יתרון לומר 'אני חברה ישראלית', יתרון גדול.
רוצים אותנו בכל העולם ומכל העולם באים הנה. למשל, עכשיו יהיה כאן ביקור של ראש ממשלת הודו, אחד מראשי הממשלה החשובים בעולם, עם הכלכלה השלישית בעולם שגדלה במהירות. הוא רוצה בהידוק היחסים עם ישראל בהרבה תחומים – במים, בחקלאות, בבריאות, אבל גם בסייבר ויש לו סיבה טובה מאוד לעשות את זה.

[תרגום מאנגלית]
אמרתי שכל הממשלות בעולם שאתן אני בא במגע, רוצות לשתף פעולה עם ישראל בהיי-טק, וכמעט כל אחת מהן רוצה לשתף אתנו פעולה בטכנולוגיית סייבר ובטכנולוגיה להגנה בסייבר. כמובן שזה יבוא לידי ביטוי מלא בביקור הקרב של ראש ממשלת הודו, ידידי נרנדרה מודי, שמגיע לכאן בעוד מספר ימים. אנו מצפים לקבל את פניו.

הדבר הזה מבטא את השינוי שחל במעמדה של ישראל. פעם היה דבר שנקרא 'החרם הערבי'. זה התפוגג מסיבות רבות, אסטרטגיות ואחרות.

בזכות הצטיינותה של ישראל בתחום הטכנולוגי ובתחום הסייבר, הופכות חברות ישראליות למושכות יותר ויותר. בזכות העובדה שיש לנו שחקני בליץ רבים, בזכות העובדה שיש לנו מאות חברות הזנק, בזכות ההצלחה המוכחת שלנו במתן פתרונות, לזמן מה, בתחום הזה שלובש צורה ופושט צורה, ישראל הפכה להיות אבן שואבת להשקעות בהגנה בסייבר. בחישוב גס – 20% מההשקעות הפרטיות בהגנה בסייבר בעולם ב-2016 הושקעו בישראל . העובדה שאתם נמצאים כאן, בכנס זה, משמעותה שאתם מבינים עובדה הפשוטה זו.

להלן סיכומו של הנאום הקצר שלי: הגנה בסייבר היא עניין רציני. מדובר באיום רציני ובעסק משתלם מאוד.

אני רוצה להודות לכולכם שבאתם לעשות עסקים בסייבר כאן בישראל.

 

צילום ארכיון: עדי ברוך